Notes from Stephanie McCurry’s Lecture in “Civil Wars and The Civil War” Conference

The Conference (PDF, English)

English translation will be added by request (sorry, lack of time). All emphases are mine. מן הסתם, הכרות מוקדמת עם החומר נדרשת. וכן, אין לי right-to-left.
נסו להסתדר בלי.

ישנו קשר הדוק בין מילטריזם, דמוקרטיה ומגדר. למעשה, הקשר התבסס בעיקר על הפרדה מגדרית, ונוצר כתוצאה מהשיח בזמן המלחמה.
הערת אגב: וזה אחד הדברים שהופכים את המקרה הישראלי למעניין, כאשר לנשים ניתנת זכות ההשתתפות הפוליטית במרחב כתוצאה משירות צבאי.
בזמן המלחמה, פמיניסטיות אמריקאיות קיוו שנאמנות תהפוך להיות המטבע האזרחי ב-body politic.
שיח על עבדות/שחרור הוא לאו דווקא שיח דמוקרטי.
אופי המלחמה השתנה כאשר עברה ממיליטריזם לחוקה – התיקונים ה-14 וה-15.
נשים השתתפו במלחמה, למרות שהשיח הדיר אותן מתפקידים פעילים בה – עד לרמה של חיילות שהתחזו כחיילים.
השאלה בשיח על המלחמה היא מהו הדבר שטעון הסבר: נאמנות או עבדות?
ההסבר של McCurry: צריך לפרק את הקשר בין אזרחות למילטריזם. ככה רואים שהוא התבסס על מגדר – לא כתוצר לוואי מקרי, אלא באופן מהותי ויסודי.
שחרור השחורים, בתחילת המלחמה, היה מוגבל מגדרית בלבד. מה שלינקולן עשה בהמשך היה להוציא את השחרור מהקונטקסט הצבאי-מגדרי לקונטקסט החוקתי. ואז, המלחמה עברה מהיבט צבאי-מגדרי להיבט דמוקרטי יותר – עדיין לא דמוקרטי עבור 100% מהאוכלוסייה, אלא רק 50%.

פרדריק דאגלס בנה על השיח הזה שבין מילטריזם ואזרחות, ולחם למען גיוס גברים שחורים.
עד סוף המלחמה ניסיונות אלטרנטיביים לבניית קשר בין דמוקרטיה ואזרחות נדחו, וחזרו לקווי השיח הקודם בין מילטריזם ואזרחות [מה שמראה עד כמה השיח הדמוקרטי – כפי שאנו מגדירים דמוקרטיה כיום – היה שולי].
אם היתה לנשים שחורות התייחסות בזמן המלחמה, זו היתה כ”נשים של ה-contrabands”. והיה דגש עז בשיח אז על נישואים ומשמעותם ל-body politic, אבל ההיסטוריונים איחרו מאוד להתסכל על דגש זה. (marital law vs. Martial Law).
בבריטניה הגישה הזאת אומצה ע”י פמיניסטיות במלחמת העולם הראשונה – אז הפכו להיות ממשתתפות במלחמה לאזרחיות.
אבל ההנחה הזו, שלנשים ולילדים אין חלק בלחימה, היתה נפוצה מספיק – על אף שכאמור, היתה מוטעית. וזו ההנחה אשר קבעה את השיח.
מאוחר יותר במהלך המלחמה נשים נדרשו להביע נאמנות ל-union. ההבנה התחילה להשתנות לכיוון בו נשים היו צריכות להביע נאמנות למדינה – ולא לבעליהן – משום שהן יכולות לחשוב אחרת.
1863 – נשים עניות מהדרום דרשו זכויות בגלל היותן נשות חיילים. מרידות אוכל בקונפדרציה (מאוחר בשנת 63, כמובן). הבסיס לרעיון שהן אוחזות בו אינו אזרחי – בכלל, המילה “אזרח” היתה שיח צפוני שלא ניתן לשמוע בדרום כמעט בכלל. שם הן זוכות להכרה – כנשות חיילים, ומשם נוצר השיח.
סוזן ב. אנתוני: לא יכול להיות שלום אמת כל עוד לנשים לא יהיו זכויות. הבקלאש קיבע תפיסה זו של אזרחות סוג ב’ על בסיס מגדר (הוכחה על תרומה למאמץ המלחמתי) כתוצאה מאימוץ שיח מילטריסטי לבסס אזרחות. לכן, הקשר בין מילטריזם ודמוקרטיה (זכויות אזרח) הוא קשר שנוצר בבסיסו כתוצאה מהפרדה מגדרית.


About this entry